יום ראשון, 14 בפברואר 2016

פרק חמישי

סומכי חשב שבעולם יש איזה מקום רחוק שבו אפשר לצוות על הזמן החולף שלא יחלוף ועל האור המתחלף שלא יתחלף כפי שעשה יהושע בן-נון בפסר יהושע.
הוא ריכז את מחשבותיו כפי שלימד אותו אבא שלו, לעשות בבוא שעת החלטה: לסדר הכל על פתק, לרשום ליד כל אחת מן האפשרויות את מעלותיה ואת מגרעותיה, למחוק בזו אחר זו האפשרויות הגרועות ולדרג את האפשרויות המתקבלות על הדעת לפי שיטת הנקודות.
אהבתי איך נהג הילד שהקשיב להוריו ומיידי זה היה חכם מאוד.
באמצע הפרק הילד אומר "מי בכלל צריך את הכלב המנוול" בקטע הזה אני הרגשתי כועס מפני שאני מאוד אוהב כלבים.
הוא אמר שגם אפשר ללכת הביתה, לספר ברוח נמוכה את כל האמת כולה, זאת הייתה החלתה נכונה.

תגובה 1:

  1. האמת שגם אותי משפט זה הוציא מדעתי... למה הוא אמר זאת?

    השבמחק